חנויות מאפייה לארגון פעילויות טעימות, שולחן טעימות מול התורים הארוכים לעתים קרובות, גם כדי למשוך לקוחות שנאספו פופולריות, אבל גם המרה יעילה לשיפור המכירות, אבל יש נקודת מפתח, כלומר, פעולת הליבה של פעילויות הטעימות - בחירת המוצרים לקביעת החיים והמוות.
כמה קשה לבחור מוצר טעימות? כל עוד זה בחינם לאכילה, חשיבה כזו היא בעצם שגויה, פעילויות טעימות לא רק כדי למשוך לקוחות, אלא גם כדי להרשים לקוחות במוצרים, אם תבחרו במוצרי הטעימות הלא נכונים, אז תוצאות הפעילות עשויות להיות בכיוון ההפוך.
לטעימת מוצרי טעימות יש שלושה גורמים שצריך לשים לב אליהם, אני מסכם את שלושת כללי הזהב לטעימת מוצרים:
חוק 1: "טרי"
לטרי כאן יש שתי משמעויות: האחת היא שלא משנה איזה סוג של מוצרים תבחרו לעשות טעימות, חייבים לוודא שהמוצר עצמו טרי מספיק, אם אתם לוקחים את שאר המוצרים של אתמול (לא רוצים "לבזבז") לעשות, ההערכה היא שהלקוח אכל אחרי ההגדרה של מוצרי החנות שלכם "לא טוב!", לא יקנה היום או אפילו מאוחר יותר לא יגיע יותר; השני הוא מוצרי טעימות מאפייה שיהפכו ל'חודשי', כדי לשנות באופן קבוע את הדפוס כדי למשוך לקוחות לנסות, יש פתגם שאומר, "חוזר על חווית הטעם היא היפנוזה, שינויים בגירוי הטעם מתעוררים".
לקוחות אוכלים רק מוצרים טריים וטעימים, כדי לעורר את הרצון לקנות ולחלוק, דברים יבשים וטעימים, לא מצליחים להרשים את הלקוח; אותו הדבר רק כאשר הלקוח גילה שבכל פעם שאתה מנסה לאכול הפתעות חדשות, באופן טבעי יפתח "זה תמיד דפוס חדש" אינרציה קוגניטיבית, מוכנים בכל פעם שאתה בא לטעום ולקנות. (הלקוחות ישלמו רק על מוצרים טעימים, זה חוק ברזל)
חוק 2: "חסכוני-"
חיתוך גודל מוצרי הטעימות, כמו גם חיתוך הדרך להדגמה מלאה של הטעם הטוב ביותר של המוצר על בסיס הלקוח יטעמו את ההחלטה לעשות "קנייה או לא לקנות", כלומר, בתהליך של מדידת עלות-יעילות המוצר.
אם הנתח קטן מדי, הלקוח לא יכול לטעום שום טעם יוצא דופן מיוחד, ירגיש שהחיפוש הקמצן בחנות, אולי לא מתכוון לקנות או אפילו לטעום ביס מהרעיון הוא לא, אם גודל החתך אינו מהווה בעיה, אלא בחיתוך המשנה של החתך בצורה לא אחידה, כך שהלקוח אוכל "אין טעם זה הכל אטריות". אם גודל הנתח בסדר, אבל הנתח לא חתוך בצורה שווה, כך שהלקוח אוכל "אין טעם, כל האטריות" או "שמנוניות ממולאות", הלקוח עלול לכן לוותר על הקנייה.
טעימה, עלות מוצר- יעילה היא טקטיקת המכירה הטובה ביותר, שכן הטעימה, הנעשית בנדיבות לעשות, מנסה לתת ללקוח לנגוס לטעום את כל הטעמים של המוצר, כך שבזמן שהלקוח ישקול את זמן "קנה או לא לקנות", זה יהיה בגלל הטעימה של המוצר של "עלות-היעיל". בדרך זו, כאשר הלקוח שוקל "לקנות או לא לקנות", הוא יבחר לקנות בגלל "העלות-יעילות" של מוצר הדגימה. (לקוחות בוחרים מוצרים באמצעות טעימות, "טעם טוב, מחיר נכון" הוא מדד חשוב לתנאים)
חוק 3: "סצנה"
יש לשלב מוצרים רבים עם הסצנה, על מנת לקבל רצון גדול יותר לקנות, ולכן בטעימה של מוצרים נבחרים, יש לשלב אותם עם תכונות המוצר, כדי לארגן עיצוב של "סצנה" מתאימה, תורמת יותר להפיכת הטעימה, כך שהחלטת הרכישה של הלקוח מ"רוצה לקנות" ל"לקנות כמה".
בניית הסצנה הושלמה בעצם באזור הטעימות, ניתן להשתמש בהתאמת המוצר המתאימה (כגון לטעום כוס קפה קטנה בחינם Coson) כדי להשיג, אבל גם שימוש בכרטיסי סימן (כולל פוסטרים,-כרטיסי סטנד-אפ או סרטון וכו') או מילים להשגה, המטרה היא לתת למוצרי הטעימה ולספר לסצנת החיים הספציפית ללקוח ש"הכי טעימה" או "זה הכי טעים" שילוב".
בפשטות, אי אפשר להפוך את הטעימות להפצת מזון פשוטה, אלא באמצעות ה"טריות" של המוצרים כדי לומר ללקוחות שהמוצרים שלי טעימים, דרך המוצרים ה"חסכוניים" כדי לומר ללקוחות ששווה לקנות את המוצרים שלי, דרך "חוש הסצנה" של המוצרים לומר ללקוחות לאכול בצורה זו יש את איכות החיים הגבוהה ביותר.
טעימות היא אחת מפעילויות השיווק השונות בחנויות המאפה, וההיגיון הבסיסי שלה הוא "איך להרשים לקוחות עם מוצרי טעימות", אז בחרו את המוצרים הנכונים בפעילויות הטעימות, ונסו להדגיש את הטעם, העלות-ויעיל והסצנה שלהם כדי להרשים את הלקוחות בצורה יעילה יותר.
